בין התרבויות זה נושא רחב. זאת דרך ההסתכלות על סוגיות רבות. בין התרבויות – זה מתח בין שני צדדים בתוכנו וגם בהיסטוריה האישית שלנו, שאנחנו רוצים לאזן ביניהם או להביא לפתרון כלשהו.

בין התרבויות זה סטייט-אופ-מייד שיש בו תמיד ״גם וגם״. שיש בו התלבטות, שיש בו תחושה של תקועות. ולפעמים גם – תחושה שאנחנו נופלים ״בין הכיסאות״.

בין התרבויות יכול להיות מצב מתלווה לתהליך הגירה, כזה שקשור למעבר פיזי בין מדינה למדינה. יחד עם זה, בין התרבויות זה מצב שיכול לאפיין מתח, קונפליקט מדובר או לא מדובר, שקיים בתוך הבית, למשל. או קונפליקט שמתקיים בתוכנו. כל קונפליקט בו אנחנו מרגישים תקועים או ״קרועים״ בין לבין.

בין התרבויות לא מדבר רק על עניין תרבותי חוצה מדינות ועמים. גם בתוך המדינה אנחנו מתקיימים בין התרבויות, במובן החברתי/תרבותי/דתי/סוציאו-אקונומי/פוליטי/מסורתי/מגדרי ועוד. יוצאים ויוצאות בשאלה מתמודדים ומתמודדות בתוך הקונפליקט, אנשים שמרגישים בקונפליקט לגבי הנטיה המינית והמגדרית. כל המצבים בהם יש מתח ״בין לבין״ – אני קוראית למצבים האלה ״מצבי בין התרבויות״.

בין התרבויות זה מסע, בו יש שלושה שלבים עיקריים. לא שניים, כפי שנדמה לנו בהתחלה – מעבר ישיר בין נקודה אחת לשניה. למסע הזה יש שלושה שלבים, והם: יציאה מ״תרבות המקור״ לתרבות חדשה, השתלבות בתרבות החדשה, ו… שימו לב – חזרה לתרבות המקור. וחוזר חלילה, תהליך שקורה שוב ושוב, כל פעם מחדש. וזאת בדיוק המטרה שלנו, של מי שמתמודד עם הסוגיה – לאפשר לתהליך הזה להפוך למעגלי וגמיש. להפוך אותו לתהליך מצמיח, כזה שיעזור לנו לא להיתקע.

למה? בשביל מה לעשות את זה?

כדי לא להיתקע. כדי להתקדם עם עצמנו. כדי לעשות את הצעד הבא שנכון לנו.