חרדה היא נושא עצום ממדים. חרדה חודרת ומתפשטת לכל ההיבטים של החיים שלנו, היא תמיד נוכחת. לחרדה יש דרכים שונות לבוא לידי ביטוי והיא מהווה נושא מרכזי בטיפול.
רוב הזמן, אנחנו מתייחסים למושג החרדה באופן שלילי וממהרים לראות בה מצב פתולוגי. ממהרים לראות בה מצב מזיק ומפריע לקיום היום-יומי שלנו. לעומת זאת, מהזווית של הגישה האקזיסטנציאליסטית בפסיכותרפיה – חרדה היא מצב שמאפיין בנאדם שמודע לעצמו, מצב, דרכו אנחנו למעשה מתקיימים.
החרדה מניעה אותנו ונותנת לנו מוטיבציה להגדיר את עצמנו – להבין את גבולות החופש שלנו, מוטיבציה לפעול ולמצוא את הייחודיות ואת היעוד שלנו בחיים.
חרדה ופחד משקפים לנו את מה שבאמת חשוב ויחד עם זה – מספקים לנו אותות הזהרה. מאירים לנו מקומות, עליהם כדאי לנו להגן ומזכירים לנו את חובתנו המוסרית.
אז, מתי נתייחס לחרדה מהזווית האקזיסטנציאליסטית בטיפול, ומתי בכל זאת נראה בחרדה מצב פתולוגי?
חרדה על פי הגישה האקזיסטנציאליסטית
על פי הגישה אקזיסטנציאליסטית, חרדה קשורה לארבע תמות (נושאים) – חרדת המוות, חרדת הבדידות, חרדה מחופש הבחירה וחרדת חוסר המשמעות. החיים מסתובבים בין התמות האלה, הן מרכיבות את החיים.
חרדת המוות מול הרצון לחיות – החרדה הזאת מקיפה באופן כללי את נושא הסיומים.
חרדת הבדידות מול הרצון שלנו להיות נאהבים.
חרדת חופש הבחירה, שקשורה לאותנטיות, ליכולת שלנו לבחור את הבחירה הנכונה, ו –
חרדת חוסר המשמעות – יש לנו את העול הגדול של חוסר המשמעות וחיפוש אחר משמעות אישית.
מתי אנחנו מרגישים ריקנות וחוסר משמעות?
אנחנו עלולים להרגיש ריקנות כשאנחנו חווים טראומה, אובדן, או מצבים רגשיים קיצוניים אחרים.
יחד עם זה, תחושת הריקנות ותחושת חוסר המשמעות לא תמיד באות לידי ביטוי כחוויה קשה ודרמטית.
קורה שאנחנו מוצאים את עצמנו בתוך שיגרת היום-יום, עוסקים בדברים שאנחנו רגילים לעסוק בהם, ופתאום תופסים את עצמנו ברגע של: ״למה בעצם אני יושבת פה?״
מצבים, בהם מילים מסוימות, משפטים, שאנחנו רגילים לשמוע כל הזמן, נשמעים לנו פתאום באפן שונה…
ברגעים האלה אנחנו יוצאים מתוך השגרה הרגילה ומגלים שהקיום שלנו הוא למעשה חופשי. מגלים שיש לנו המון אפשרויות להתייחס לאותו המצב, המון אפשרויות להגיב אליו והמון אפשרויות לפעול. תחושת החופש הזאת היא החרדה עצמה. הגישה האקזיסטנציאליסטית קוראת לחוויה הזאת ״סחרחורת החופש״.
החרדה מופיעה ברגע בו נשברת השיגרה הקבועה, הרגע בו אנחנו רואים את החיים מזווית קצת אחרת.
נכון, החרדה היא לא משהו שאנחנו חווים כל הזמן. אנשים שחווים חרדה מחפשים דרכים לצאת ממנה. יחד עם זה – חרדה קיומית נמצאת כל הזמן במצב ״רדום״, הרי אנחנו תמיד חופשיים בהתייחסות שלנו אל הסביבה.
מתי חרדה הופכת לפתולוגית?
החרדה הופכת לפתולוגית כשבנאדם כבר לא יכול להכיל את החרדה. כשהחרדה מתרחקת מהתמה המקורית ומסתעפת למצוקה נפרדת, כמו התמכרות למשהו, לצורך הדוגמה.
במקרה הפתולוגי בנאדם כבר לא מחפש משמעות בחיים, הוא מקדש את חוסר המשמעות על ידי ההתמכרות, הוא מקדש את הריק עצמו.
פסיכותרפיה אקזיסטנציאליסטית מטפלת במקרים פתולוגיים, על ידי הנסיון להחזיר את המטופל לחפש משמעות בחיים, לעזור לו לראות אפשרויות נוספות להתמודדות עם הבעיה ולתמוך בו לבחור באחת מהן.
פסיכותרפיסט העובד בגישה אקזיסטנציאליסטית לא עוסק בהבחנות, ובמקרים פתולוגיים – הטיפול נעשה במקביל לטיפול מקצועי נוסף שנדרש.
לקרוא עוד על חרדה ודרכי ההתמודדות – לחצו כאן
