פסיכותרפיה אקזיסטנציאליסטית רואה את שאיפתו של האדם למצוא משמעות בחיים ככוח המניע הראשוני שלו. ויקטור פרנקל כתב:" אין דבר בעולם, שעשוי לעזור לאדם להתגבר אף על הגרוע מכל, כמו הידיעה כי יש פשר לחייו." ומוסיף: "הפשר האמיתי של החיים יימצא בעולם ולאו דווקא בתוך האדם או בתוך נפשו, כאילו היו איזו מערכת סגורה… הקיום האנושי הוא חריגה-מעצמו ולא הגשמת-עצמו".
בואו נבדוק איך המדע עומד מאחורי המילים הללו, מאחורי עמדה שהיא למעשה מהווה בסיס לגישה האקזיסטנציאליסטית.
"מי אנחנו? רק יצורים שמעכלים מזון?" – פרופסור ט. צ'רניגובסקיה……..מאוניברסיטת סאנט פטרסבורג מפנה את השאלה אל קהל המאזינים ומזכירה את נבוקוב: "אני בעצמי מחליט מהי אמת, מהי מציאות. אני בעצמי בורא אותה ובעצמי מחזיק אותה מאוזנת".
אנחנו נולדים עם הכנה לשפה. ההכנה הזאת היא מערכת אוניברסלית.
שפה היא דרך לקודד מידע על ידי כל מני סמלים. אנחנו דוברים מספר שפות.. יש לנו את השפה המדוברת, שפת המוזיקה, שפת גוף, אמנות פלסטית ומתמטיקה. כל אלה הן שפות שונות.
(אנחנו תחומים בגבולות של השפות ושל התרבויות שלנו. העולם הוא כפי שאנחנו רואים אותו דרך הפילטר הזה. עבורנו העולם הוא כזה כי הידע שלנו עליו הוא כזה. הידע לא במובן שקיבלתי מאה במבחן, אלה הידע שלי על העולם, כשאנחנו מסוגלים לעשות רפלקסיה על העולם, לחשוב תוך כדי הדיאלוג. "צריך לעבור מהמקום של הידע – "אני יודע" – אומרת צ'רניגובסקיה – למקום של ההבנה – "אני מבין")
במוזיקה אנחנו שומעים צלילים אבל המוח שלנו נותן לצלילים האלה פרשנות והופך את רצפי הצלילים למוזיקה. האם מוזיקה הייתה קיימת אם לא היו בני האדם? כנראה שלא. מוזיקה היא אנושית.
האם המתמטיקה שאנחנו מכירים היא כזאת כי המוח שלנו מפרש אותה בדרך מסוימת?
השפה היא לא רק כלי להעברת מידע – אומרת צ'רניגובסקיה – היא גם יוצרת מידע. מידע חדש שנוצר – זאת המשמעות. זה מה שכל השפות יוצרות – הן יוצרות משמעויות חדשות.
כל השפות האלה יוצרות מציאות – יוצקות תוכן ומשמעות לתוך הקיום שלנו.
איך נבנות המשמעויות האלה במוח? איפה בדיוק? באילו תבניות? אזורים שאחראים על השפה מפוזרים בכל המוח כי כוללים סוגים שונים של זיכרון. מה שהמוח עושה, אומרת צ'רניגובסקיה, הכי דומה למוזיקה. הוא עובד בעצמו. העבודה שלו דומה לאילתור של קבוצות מוזיקאים שנפגשו לראשונה ומאלתרים ביחד לראשונה. ככה נבנות רשתות וקבוצות של רשתות נוירונים בכל מני מקומות במוח. אין להם תווים, אין להם מנצח, הם לא הכירו לפני כן. אפשר לראות את המוח ככלי נגינה מורכב שכל אחד מאיתנו לומד לנגן עליו בדרכו.
