מגיע הזמן ואנחנו ניצבים מול הורינו המזדקנים, כשהם זקוקים לנו.
הרבה פעמים זה מעורר כעס, מעורר צורך לנסות לעלות מולם נושאים שסחבת איתך כל החיים, בתקווה שאולי הפעם יקשיבו, יבינו, יראו, יכירו… ואולי גם יביעו חרטה?..
הזדמנות לשינוי ביחסים עם ההורים
הבנתי, שהעזרה והטיפול בהורים פותחים הזדמנות לשנות – הזדמנויות ליצור איתם יחסים חדשים. יחסים שלאו דווקא מבוססים על הקודמים. הפעם האחריות היא אצלי. יחסים שנבנים מניואנסים קטנים ומהחלטות גדולות. יחסים שנבנים שוב ממש עכשיו מרגעים מלאי כבוד, הערכה, חמלה… גם הוריי וגם אני, אנחנו ראויים ליחסים האלה, ראויים להקשבה, להכרה, ראויים לאהבה.
להיתמך בתרבות של ההורים
כשאנחנו מדברים על הביטחון העצמי – אנחנו מדברים על התרבות והערכים שגדלנו עליהם.
גם אם ההורים לא היו נוכחים בחיים שלנו כמו שהיינו רוצים, היום אנחנו יכולים להיתמך בהם אחרת. להיתמך במשהו שלא נשמע ממש מוחשי, נשמע קצת מופשט, לא משהו שאפשר לגעת בו פיזית. להיתמך ולהשתמש בשפת האם, בתרבות, באמונות של ההורים, בערכים שלהם, בהיסטוריה המשפחתית. כל זה נותן לנו היום ביטחון.
איך זה עובד?
גם עכשיו, כשאני כותבת את השורות האלה, אני מרגישה, שמה שתומך בי זה לא האהבה של ההורים שלי במובן של "מה הם עשו לי" ו"מה הם אמרו לי" – במובן של מה הם היו בפני עצמם. כל הארכיון העצום הזה ושמו "הורים שלי", עליו אני נתמכת. מי אמר שזה פחות מאהבה? אולי זאת אהבה?
תדעו ותאהבו את המורשת של ההורים שלכם, בלי קשר אליכם. זה הכוח שלכם.
לקרוא עוד על קשרים עם ההורים כאן
